ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור

הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם

לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם

לעזתים לאמר בא שמשון הנה ויסבו ויארבו לו כל הלילה בשער העיר ויתחרשו כל הלילה לאמר עד אור הבקר והרגנהו

ויאמר שאול נרדה אחרי פלשתים לילה ונבזה בהם עד אור הבקר ולא נשאר בהם איש ויאמרו כל הטוב בעיניך עשה ויאמר הכהן נקרבה הלם אל האלהים

ואולם חי יהוה אלהי ישראל אשר מנעני מהרע אתך כי לולי מהרת ותבאתי לקראתי כי אם נותר לנבל עד אור הבקר משתין בקיר

ותבא אביגיל אל נבל והנה לו משתה בביתו כמשתה המלך ולב נבל טוב עליו והוא שכר עד מאד ולא הגידה לו דבר קטן וגדול עד אור הבקר

ויקם דוד וכל העם אשר אתו ויעברו את הירדן עד אור הבקר עד אחד לא נעדר אשר לא עבר את הירדן

ויאמרו איש אל רעהו לא כן אנחנו עשים היום הזה יום בשרה הוא ואנחנו מחשים וחכינו עד אור הבקר ומצאנו עוון ועתה לכו ונבאה ונגידה בית המלך

העם ההלכים בחשך ראו אור גדול ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם

והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד

כי כה אמר יהוה אלי אשקוטה ואביטה במכוני כחם צח עלי אור כעב טל בחם קציר

והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים ביום חבש יהוה את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא

וסלעו ממגור יעבור וחתו מנס שריו נאם יהוה אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלם

חציו שרף במו אש על חציו בשר יאכל יצלה צלי וישבע אף יחם ויאמר האח חמותי ראיתי אור

יוצר אור ובורא חשך עשה שלום ובורא רע אני יהוה עשה כל אלה

הנה היו כקש אש שרפתם לא יצילו את נפשם מיד להבה אין גחלת לחמם אור לשבת נגדו

כל מאורי אור בשמים אקדירם עליך ונתתי חשך על ארצך נאם אדני יהוה

על כן חצבתי בנביאים הרגתים באמרי פי ומשפטיך אור יצא

הוי המתאוים את יום יהוה למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור

הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו

והיה ביום ההוא נאם אדני יהוה והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור

אל תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך יהוה אור לי

והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות יקפאון

והיה יום אחד הוא יודע ליהוה לא יום ולא לילה והיה לעת ערב יהיה אור

רבים אמרים מי יראנו טוב נסה עלינו אור פניך יהוה

כי עמך מקור חיים באורך נראה אור

תבוא עד דור אבותיו עד נצח לא יראו אור

אור זרע לצדיק ולישרי לב שמחה

עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה

זרח בחשך אור לישרים חנון ורחום וצדיק

ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני

הללוהו שמש וירח הללוהו כל כוכבי אור

כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר

אור צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך

או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור

למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש

ימששו חשך ולא אור ויתעם כשכור

לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך

גם אור רשעים ידעך ולא יגה שביב אשו

אור חשך באהלו ונרו עליו ידעך

ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור

המה היו במרדי אור לא הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו

חתר בחשך בתים יומם חתמו למו לא ידעו אור

חק חג על פני מים עד תכלית אור עם חשך

מבכי נהרות חבש ותעלמה יצא אור

אם אראה אור כי יהל וירח יקר הלך

על כפים כסה אור ויצו עליה במפגיע

התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו

ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם

אי זה הדרך ישכן אור וחשך אי זה מקמו

אי זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי ארץ

ע‍טישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי שחר

אותי נהג וילך חשך ולא אור

אחיאם בן שכר ההררי אליפל בן אור