והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר

ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים

וזה יהיה לכם גבול צפון מן הים הגדל תתאו לכם הר ההר

מהר ההר תתאו לבא חמת והיו תוצאת הגבל צדדה

והתאויתם לכם לגבול קדמה מחצר עינן שפמה

ולא תחמד אשת רעך ולא תתאוה בית רעך שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמרו וכל אשר לרעך

ויתאוה דוד ויאמר מי ישקני מים מבאר בית לחם אשר בשער

נפשי אויתיך בלילה אף רוחי בקרבי אשחרך כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו ישבי תבל

ואני לא אצתי מרעה אחריך ויום אנוש לא התאויתי אתה ידעת מוצא שפתי נכח פניך היה

באותי ואסרם ואספו עליהם עמים באסרם לשתי עינתם

הוי המתאוים את יום יהוה למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור

ויתאו המלך יפיך כי הוא אדניך והשתחוי לו

ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון

כי בחר יהוה בציון אוה למושב לו

זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אותיה

מתאוה ואין נפשו עצל ונפש חרצים תדשן

אל תתאו למטעמותיו והוא לחם כזבים

אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמתיו

אל תקנא באנשי רעה ואל תתאו להיות אתם

איש אשר יתן לו האלהים עשר ונכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא

ויתאו דויד ויאמר מי ישקני מים מבור בית לחם אשר בשער