ויגנב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא

ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים

לנס שמה רוצח אשר ירצח את רעהו בבלי דעת והוא לא שנא לו מתמול שלשום ונס אל אחת מן הערים האל וחי

פן יאמרו הארץ אשר הוצאתנו משם מבלי יכלת יהוה להביאם אל הארץ אשר דבר להם ומשנאתו אותם הוציאם להמתם במדבר

וזה דבר הרצח אשר ינוס שמה וחי אשר יכה את רעהו בבלי דעת והוא לא שנא לו מתמל שלשם

מתת לאחד מהם מבשר בניו אשר יאכל מבלי השאיר לו כל במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בכל שעריך

לנוס שמה רוצח מכה נפש בשגגה בבלי דעת והיו לכם למקלט מגאל הדם

וכי ירדף גאל הדם אחריו ולא יסגרו את הרצח בידו כי בבלי דעת הכה את רעהו ולא שנא הוא לו מתמול שלשום

הרי בגלבע אל טל ואל מטר עליכם ושדי תרומת כי שם נגעל מגן גבורים מגן שאול בלי משיח בשמן

ומלאך יהוה דבר אל אליה התשבי קום עלה לקראת מלאכי מלך שמרון ודבר אלהם המבלי אין אלהים בישראל אתם הלכים לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון

ויאמרו אליו איש עלה לקראתנו ויאמר אלינו לכו שובו אל המלך אשר שלח אתכם ודברתם אליו כה אמר יהוה המבלי אין אלהים בישראל אתה שלח לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון לכן המטה אשר עלית שם לא תרד ממנה כי מות תמות

וידבר אליו כה אמר יהוה יען אשר שלחת מלאכים לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון המבלי אין אלהים בישראל לדרש בדברו לכן המטה אשר עלית שם לא תרד ממנה כי מות תמות

לכן גלה עמי מבלי דעת וכבודו מתי רעב והמונו צחה צמא

לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה

מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך

כי כל שלחנות מלאו קיא צאה בלי מקום

ימים על שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא

הנה לשלום מר לי מר ואתה חשקת נפשי משחת בלי כי השלכת אחרי גוך כל חטאי

עליו ישאגו כפרים נתנו קולם וישיתו ארצו לשמה עריו נצתה מבלי ישב

על ההרים אשא בכי ונהי ועל נאות מדבר קינה כי נצתו מבלי איש עבר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו

ונתתי את ירושלם לגלים מעון תנים ואת ערי יהודה אתן שממה מבלי יושב

מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי יהוה אליו ויגדה על מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עבר

לו חיה רעה אעביר בארץ ושכלתה והיתה שממה מבלי עובר מפני החיה

ותפוצינה מבלי רעה ותהיינה לאכלה לכל חית השדה ותפוצינה

נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני

אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה

כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו קמה אין לו צמח בלי יעשה קמח אולי יעשה זרים יבלעהו

הכה אפרים שרשם יבש פרי בלי יעשון גם כי ילדון והמתי מחמדי בטנם

הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם מבלי עובר נצדו עריהם מבלי איש מאין יושב

הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר יהוה צבאות אם לא אפתח לכם את ארבות השמים והריקתי לכם ברכה עד בלי די

אין אמר ואין דברים בלי נשמע קולם

בלי עון ירוצון ויכוננו עורה לקראתי וראה

אלהים אלי אתה א‍שחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים

יפרח בימיו צדיק ורב שלום עד בלי ירח

ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו

מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו

היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות

היגאה גמא בלא בצה ישגה אחו בלי מים

תשכון באהלו מבלי לו יזרה על נוהו גפרית

ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה

מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו צור

ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר

נטה צפון על תהו תלה ארץ על בלי מה

בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ

אם אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון

אם כחה אכלתי בלי כסף ונפש בעליה הפחתי

זך אני בלי פשע חף אנכי ולא עון לי

על משפטי אכזב אנוש חצי בלי פשע

ואיוב הבל יפצה פיהו בבלי דעת מלין יכבר

ואם לא ישמעו בשלח יעברו ויגועו כבלי דעת