ויקבצו את כל אכל השנים הטבת הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו

ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר

וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים

ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן

ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב מצרים ועשר אתנת נשאת בר ולחם ומזון לאביו לדרך

וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בר ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור

ומלאכים שלח גדעון בכל הר אפרים לאמר רדו לקראת מדין ולכדו להם את המים עד בית ברה ואת הירדן ויצעק כל איש אפרים וילכדו את המים עד בית ברה ואת הירדן

וישב יהוה לי כצדקתי כברי לנגד עיניו

הנביא אשר אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה לתבן את הבר נאם יהוה

ומלאו הגרנות בר והשיקו היקבים תירוש ויצהר

לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם

לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר להקטין איפה ולהגדיל שקל ולעות מאזני מרמה

לקנות בכסף דלים ואביון בעבור נעלים ומפל בר נשביר

נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו אשרי כל חוסי בו

פקודי יהוה ישרים משמחי לב מצות יהוה ברה מאירת עינים

נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשי ולא נשבע למרמה

לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו

יהי פסת בר בארץ בראש הרים ירעש כלבנון פריו ויציצו מעיר כעשב הארץ

מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב

מנע בר יקבהו לאום וברכה לראש משביר

באין אלפים אבוס בר ורב תבואות בכח שור

מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי

אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי

ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך

ימלט אי נקי ונמלט בבר כפיך

יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו

אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה

מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה אימה כנדגלות

ענה ואמר הא אנה חזה גברין ארבעה שרין מהלכין בגוא נורא וחבל לא איתי בהון ורוה די רביעיא דמה לבר אלהין

ואנתה ברה בלשאצר לא השפלת לבבך כל קבל די כל דנה ידעת

והתנבי חגי נביאה וזכריה בר עדוא נביאיא על יהודיא די ביהוד ובירושלם בשם אלה ישראל עליהון

באדין קמו זרבבל בר שאלתיאל וישוע בר יוצדק ושריו למבנא בית אלהא די בירושלם ועמהון נביאיא די אלהא מסעדין להון

ושבי יהודיא בנין ומצלחין בנבואת חגי נביאה וזכריה בר עדוא ובנו ושכללו מן טעם אלה ישראל ומטעם כורש ודריוש וארתחששתא מלך פרס