ודל לא תהדר בריבו

העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת יהוה לכפר על נפשתיכם

ואם דל הוא ואין ידו משגת ולקח כבש אחד אשם לתנופה לכפר עליו ועשרון סלת אחד בלול בשמן למנחה ולג שמן

לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך

ויאמר אליו בי אדני במה אושיע את ישראל הנה אלפי הדל במנשה ואנכי הצעיר בבית אבי

מקים מעפר דל מאשפת ירים אביון להושיב עם נדיבים וכסא כבוד ינחלם כי ליהוה מצקי ארץ וישת עליהם תבל

ותהי המלחמה ארכה בין בית שאול ובין בית דוד ודוד הלך וחזק ובית שאול הלכים ודלים

ויאמר לו מדוע אתה ככה דל בן המלך בבקר בבקר הלוא תגיד לי ויאמר לו אמנון את תמר אחות אבשלם אחי אני אהב

להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו

ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע

ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שרשך ושאריתך יהרג

כי היית מעוז לדל מעוז לאביון בצר לו מחסה מזרם צל מחרב כי רוח עריצים כזרם קיר

תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים

ואני אמרתי אך דלים הם נואלו כי לא ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם

ומן העם הדלים אשר אין להם מאומה השאיר נבוזראדן רב טבחים בארץ יהודה ויתן להם כרמים ויגבים ביום ההוא

השאפים על עפר ארץ בראש דלים ודרך ענוים יטו ואיש ואביו ילכו אל הנערה למען חלל את שם קדשי

שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שמרון העשקות דלים הרצצות אביונים האמרת לאדניהם הביאה ונשתה

לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם

לקנות בכסף דלים ואביון בעבור נעלים ומפל בר נשביר

והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהוה

אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו יהוה

יחס על דל ואביון ונפשות אביונים יושיע

שפטו דל ויתום עני ורש הצדיקו

פלטו דל ואביון מיד רשעים הצילו

מקימי מעפר דל מאשפת ירים אביון

שיתה יהוה שמרה לפי נצרה על דל שפתי

הון עשיר קרית עזו מחתת דלים רישם

עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון

הון יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד

מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם לו

אטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה

טוב עין הוא יברך כי נתן מלחמו לדל

עשק דל להרבות לו נתן לעשיר אך למחסור

אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער

גבר רש ועשק דלים מטר סחף ואין לחם

מרבה הונו בנשך ובתרבית לחונן דלים יקבצנו

חכם בעיניו איש עשיר ודל מבין יחקרנו

ארי נהם ודב שוקק משל רשע על עם דל

ידע צדיק דין דלים רשע לא יבין דעת

מלך שופט באמת דלים כסאו לעד יכון

ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה

בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו

כי רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו

אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה

אשר לא נשא פני שרים ולא נכר שוע לפני דל כי מעשה ידיו כלם

להביא עליו צעקת דל וצעקת עניים ישמע

ויאמר ברוכה את ליהוה בתי היטבת חסדך האחרון מן הראשון לבלתי לכת אחרי הבחורים אם דל ואם עשיר