a day (as the warm hours), whether literal (from sunrise to sunset, or from one sunset to the next), or figurative (a space of time defined by an associated term), (often used adverb)
63 צורות · 1,969 פסוקים
צורות השורש
פסוקים הכוללים צורה כלשהי
ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד
ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני
ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב
ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי
ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים
ויעש אלהים את שני המארת הגדלים את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים
ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי טוב
ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי
ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירב בארץ
ויהי ערב ויהי בקר יום חמישי
וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי
ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה
ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות
אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים
ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות
כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע
וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן
ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך
ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך
ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה
הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני
זה ספר תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו
זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם
ויהיו ימי אדם אחרי הולידו את שת שמנה מאת שנה ויולד בנים ובנות
ויהיו כל ימי אדם אשר חי תשע מאות שנה ושלשים שנה וימת
ויהיו כל ימי שת שתים עשרה שנה ותשע מאות שנה וימת
ויהיו כל ימי אנוש חמש שנים ותשע מאות שנה וימת
ויהיו כל ימי קינן עשר שנים ותשע מאות שנה וימת
ויהיו כל ימי מהללאל חמש ותשעים שנה ושמנה מאות שנה וימת
ויהיו כל ימי ירד שתים וששים שנה ותשע מאות שנה וימת
ויהי כל ימי חנוך חמש וששים שנה ושלש מאות שנה
ויהיו כל ימי מתושלח תשע וששים שנה ותשע מאות שנה וימת
ויהי כל ימי למך שבע ושבעים שנה ושבע מאות שנה וימת
ויאמר יהוה לא ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה
הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם
וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום
כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה
ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ
בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל מעינת תהום רבה וארבת השמים נפתחו
ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה
בעצם היום הזה בא נח ושם וחם ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתם אל התבה
ויהי המבול ארבעים יום על הארץ וירבו המים וישאו את התבה ותרם מעל הארץ
ויגברו המים על הארץ חמשים ומאת יום
וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום
ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט
ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה
ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה
וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד
ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ
עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו
מוצגים 50 מתוך 1,969