ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר

ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי

וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשנה ואת לאה וילדיה אחרנים ואת רחל ואת יוסף אחרנים

ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו

בני רחל יוסף ובנימן

אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם

וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים

ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו

ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני

ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן

ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו

ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה

וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו

ויקחו את כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם

ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף

ויהי יהוה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי

וימצא יוסף חן בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו

ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך יהוה את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל אשר יש לו בבית ובשדה

ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה

ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי

ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה

ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל בית הסהר מקום אשר אסורי המלך אסורים ויהי שם בבית הסהר

ויהי יהוה את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר

ויתן שר בית הסהר ביד יוסף את כל האסירם אשר בבית הסהר ואת כל אשר עשים שם הוא היה עשה

ויתן אתם במשמר בית שר הטבחים אל בית הסהר מקום אשר יוסף אסור שם

ויפקד שר הטבחים את יוסף אתם וישרת אתם ויהיו ימים במשמר

ויבא אליהם יוסף בבקר וירא אתם והנם זעפים

ויאמרו אליו חלום חלמנו ופתר אין אתו ויאמר אלהם יוסף הלוא לאלהים פתרנים ספרו נא לי

ויספר שר המשקים את חלמו ליוסף ויאמר לו בחלומי והנה גפן לפני

ויאמר לו יוסף זה פתרנו שלשת השרגים שלשת ימים הם

וירא שר האפים כי טוב פתר ויאמר אל יוסף אף אני בחלומי והנה שלשה סלי חרי על ראשי

ויען יוסף ויאמר זה פתרנו שלשת הסלים שלשת ימים הם

ואת שר האפים תלה כאשר פתר להם יוסף

ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו

וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה

ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו

ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה

וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר

ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה

ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך

ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים

ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו

ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים

ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים

ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים

ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר

וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און

ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי

ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם

ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו