ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל

על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה

ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלהי ישראל

ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה

ויאמר לו אלהים שמך יעקב לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל

ויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל עדר

ויהי בשכן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל ויהיו בני יעקב שנים עשר

ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל

וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים

ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני

ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען

ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח

ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו

ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים

ויעשו כן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה ויתן להם צדה לדרך

ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות

ויסע ישראל וכל אשר לו ויבא בארה שבע ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק

ויאמר אלהים לישראל במראת הלילה ויאמר יעקב יעקב ויאמר הנני

ויקם יעקב מבאר שבע וישאו בני ישראל את יעקב אביהם ואת טפם ואת נשיהם בעגלות אשר שלח פרעה לשאת אתו

ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו בכר יעקב ראובן

ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על צואריו ויבך על צואריו עוד

ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי

וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד

ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים

ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המטה

ויגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על המטה

וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה

ועיני ישראל כבדו מזקן לא יוכל לראות ויגש אתם אליו וישק להם ויחבק להם

ויאמר ישראל אל יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אתי אלהים גם את זרעך

ויקח יוסף את שניהם את אפרים בימינו משמאל ישראל ואת מנשה בשמאלו מימין ישראל ויגש אליו

וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה שכל את ידיו כי מנשה הבכור

ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה

ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבתיכם

הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם

ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל

דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל

ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל

כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אתם

ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו ויחנטו הרפאים את ישראל

וישבע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעלתם את עצמתי מזה

ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו

ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם

ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו

וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל

ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך

ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה

וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים

ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם

ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים

ויאמר משה אל האלהים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים