ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח

וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל

ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה

ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה

ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה

ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני

וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה

ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי

ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה

ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן

ותאמר לאה בגד ותקרא את שמו גד

ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב

ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר

וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך

ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא

וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי

ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר

ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב

ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון

וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו

ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו

ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל

וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות

וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשנה ואת לאה וילדיה אחרנים ואת רחל ואת יוסף אחרנים

ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו

ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ

בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולן

ובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילד לו בפדן ארם

אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו כל נפש בניו ובנותיו שלשים ושלש

אלה בני זלפה אשר נתן לבן ללאה בתו ותלד את אלה ליעקב שש עשרה נפש

שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושמה קברתי את לאה

והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר

חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא

ויאמר שמעו נא בית דוד המעט מכם הלאות אנשים כי תלאו גם את אלהי

והיה כי נראה כי נלאה מואב על הבמה ובא אל מקדשו להתפלל ולא יוכל

נלאית ברב עצתיך יעמדו נא ויושיעך הברו שמים החזים בכוכבים מודיעם לחדשים מאשר יבאו עליך

ואת חמת יהוה מלאתי נלאיתי הכיל שפך על עולל בחוץ ועל סוד בחורים יחדו כי גם איש עם אשה ילכדו זקן עם מלא ימים

ואיש ברעהו יהתלו ואמת לא ידברו למדו לשונם דבר שקר העוה נלאו

כי את רגלים רצתה וילאוך ואיך תתחרה את הסוסים ובארץ שלום אתה בוטח ואיך תעשה בגאון הירדן

את נטשת אתי נאם יהוה אחור תלכי ואט את ידי עליך ואשחיתך נלאיתי הנחם

ואמרתי לא אזכרנו ולא אדבר עוד בשמו והיה בלבי כאש בערת עצר בעצמתי ונלאיתי כלכל ולא אוכל

תאנים הלאת ולא תצא ממנה רבת חלאתה באש חלאתה

עמי מה עשיתי לך ומה הלאתיך ענה בי

גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה

טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל פיו

הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל

כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל

אך עתה הלאני השמות כל עדתי

ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים יתן יהוה את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל ועשה חיל באפרתה וקרא שם בבית לחם