ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת

פתות אתה פתים ויצקת עליה שמן מנחה הוא

על מחבת בשמן תעשה מרבכת תביאנה תפיני מנחת פתים תקריב ריח ניחח ליהוה

ויהי ביום הרביעי וישכימו בבקר ויקם ללכת ויאמר אבי הנערה אל חתנו סעד לבך פת לחם ואחר תלכו

והיה כל הנותר בביתך יבוא להשתחות לו לאגורת כסף וככר לחם ואמר ספחני נא אל אחת הכהנות לאכל פת לחם

ועתה שמע נא גם אתה בקול שפחתך ואשמה לפניך פת לחם ואכול ויהי בך כח כי תלך בדרך

ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה אשר קנה ויחיה ותגדל עמו ועם בניו יחדו מפתו תאכל ומכסו תשתה ובחיקו תשכב ותהי לו כבת

והספות והמזמרות והמזרקות והכפות והמחתות זהב סגור והפתות לדלתות הבית הפנימי לקדש הקדשים לדלתי הבית להיכל זהב

ותלך לקחת ויקרא אליה ויאמר לקחי נא לי פת לחם בידך

ושפח אדני קדקד בנות ציון ויהוה פתהן יערה

ותחללנה אתי אל עמי בשעלי שערים ובפתותי לחם להמית נפשות אשר לא תמותנה ולחיות נפשות אשר לא תחיינה בכזבכם לעמי שמעי כזב

משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד

עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת

כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם

טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב

פתך אכלת תקיאנה ושחת דבריך הנעימים

הכר פנים לא טוב ועל פת לחם יפשע גבר

ויאמר לה בעז לעת האכל גשי הלם ואכלת מן הלחם וטבלת פתך בחמץ ותשב מצד הקוצרים ויצבט לה קלי ותאכל ותשבע ותתר

ואכלי פת בגו ישברוהו וחילו ישטוף ונפלו חללים רבים