ויתהלך חנוך את האלהים אחרי הולידו את מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנים ובנות

ויהי כל ימי חנוך חמש וששים שנה ושלש מאות שנה

ויולד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת

וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה

בעצם היום הזה בא נח ושם וחם ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתם אל התבה

שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ

ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה

ויחי ארפכשד אחרי הולידו את שלח שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות

ויחי שלח אחרי הולידו את עבר שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות

שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר ושלש עשרה שנה מרדו

וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד דן

וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו

וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה

וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות

וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר

ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי

וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת

ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף

ובגפן שלשה שריגם והיא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים

ויאמר לו יוסף זה פתרנו שלשת השרגים שלשת ימים הם

בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך ונתת כוס פרעה בידו כמשפט הראשון אשר היית משקהו

וירא שר האפים כי טוב פתר ויאמר אל יוסף אף אני בחלומי והנה שלשה סלי חרי על ראשי

ויען יוסף ויאמר זה פתרנו שלשת הסלים שלשת ימים הם

בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך מעליך ותלה אותך על עץ ואכל העוף את בשרך מעליך

ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים

לכלם נתן לאיש חלפות שמלת ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חלפת שמלת

אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו כל נפש בניו ובנותיו שלשים ושלש

ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים

ושמעו לקלך ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו

ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו פן יפגענו בדבר או בחרב

ובני קהת עמרם ויצהר וחברון ועזיאל ושני חיי קהת שלש ושלשים ומאת שנה

ומשה בן שמנים שנה ואהרן בן שלש ושמנים שנה בדברם אל פרעה

דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו

ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים

לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם

ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים

ויאמר אל העם היו נכנים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה

ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף

שלש רגלים תחג לי בשנה

שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדן יהוה

וששה קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני

שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה

ועשית את המזבח עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רחב רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קמתו

וחמש עשרה אמה קלעים לכתף עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה

ולכתף השנית חמש עשרה קלעים עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה

ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש

שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדן יהוה אלהי ישראל

כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבולך ולא יחמד איש את ארצך בעלתך לראות את פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה

וששה קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני

שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה אחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה