עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל

ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו

שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו

ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו

ולא תחוס עינך נפש בנפש עין בעין שן בשן יד ביד רגל ברגל

מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמות אשלח בם עם חמת זחלי עפר

ויקח שמואל אבן אחת וישם בין המצפה ובין השן ויקרא את שמה אבן העזר ויאמר עד הנה עזרנו יהוה

ובין המעברות אשר בקש יונתן לעבר על מצב פלשתים שן הסלע מהעבר מזה ושן הסלע מהעבר מזה ושם האחד בוצץ ושם האחד סנה

השן האחד מצוק מצפון מול מכמש והאחד מנגב מול גבע

וישמו את כליו בית עשתרות ואת גויתו תקעו בחומת בית שן

ויקומו כל איש חיל וילכו כל הלילה ויקחו את גוית שאול ואת גוית בניו מחומת בית שן ויבאו יבשה וישרפו אתם שם

וילך דוד ויקח את עצמות שאול ואת עצמות יהונתן בנו מאת בעלי יביש גלעד אשר גנבו אתם מרחב בית שן אשר תלום שם הפלשתים ביום הכות פלשתים את שאול בגלבע

ויעש המלך כסא שן גדול ויצפהו זהב מופז

ויאמר מלאו ארבעה כדים מים ויצקו על העלה ועל העצים ויאמר שנו וישנו ויאמר שלשו וישלשו

ויתר דברי אחאב וכל אשר עשה ובית השן אשר בנה וכל הערים אשר בנה הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל

כי אם איש בעונו ימות כל האדם האכל הבסר תקהינה שניו

אלונים מבשן עשו משוטיך קרשך עשו שן בת אשרים מאיי כתים

בני דדן רכליך איים רבים סחרת ידך קרנות שן והובנים השיבו אשכרך

כי גוי עלה על ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו

והכיתי בית החרף על בית הקיץ ואבדו בתי השן וספו בתים רבים נאם יהוה

השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק

כה אמר יהוה על הנביאים המתעים את עמי הנשכים בשניהם וקראו שלום ואשר לא יתן על פיהם וקדשו עליו מלחמה

והסרתי דמיו מפיו ושקציו מבין שניו ונשאר גם הוא לאלהינו והיה כאלף ביהודה ועקרון כיבוסי

בחנפי לעגי מעוג חרק עלי שנימו

זמם רשע לצדיק וחרק עליו שניו

מר ואהלות קציעות כל בגדתיך מן היכלי שן מני שמחוך

א‍להים הרס שנימו בפימו מלתעות כפירים נתץ יהוה

רשע יראה וכעס שניו יחרק ונמס תאות רשעים תאבד

שן רעה ורגל מועדת מבטח בוגד ביום צרה

דור חרבות שניו ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם

אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי

ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף

הן אל שגיא ולא נדע מספר שניו ולא חקר

סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה

דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה

שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם

ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש מעיו עשת שן מעלפת ספירים

שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם

צוארך כמגדל השן עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק

פצו עליך פיהם כל אויביך שרקו ויחרקו שן אמרו בלענו אך זה היום שקוינהו מצאנו ראינו

אם יוליד איש מאה ושנים רבות יחיה ורב שיהיו ימי שניו ונפשו לא תשבע מן הטובה וגם קבורה לא היתה לו אמרתי טוב ממנו הנפל

ומתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא והדברי מלכא חזין לגבריא אלך די לא שלט נורא בגשמהון ושער ראשהון לא התחרך וסרבליהון לא שנו וריח נור לא עדת בהון

ענה נבוכדנצר ואמר בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו די שלח מלאכה ושיזב לעבדוהי די התרחצו עלוהי ומלת מלכא שניו ויהבו גשמיהון די לא יפלחון ולא יסגדון לכל אלה להן לאלההון

וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדב ולשטר חד הקמת ותלת עלעין בפמה בין שניה וכן אמרין לה קומי אכלי בשר שגיא

באתר דנה חזה הוית בחזוי ליליא וארו חיוה רביעיה דחילה ואימתני ותקיפא יתירא ושנין די פרזל לה רברבן אכלה ומדקה ושארא ברגליה רפסה והיא משניה מן כל חיותא די קדמיה וקרנין עשר לה

אדין צבית ליצבא על חיותא רביעיתא די הות שניה מן כלהון דחילה יתירה שניה די פרזל וטפריה די נחש אכלה מדקה ושארא ברגליה רפסה

ויעש המלך כסא שן גדול ויצפהו זהב טהור