ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני

ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים

ויעש אלהים את שני המארת הגדלים את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים

ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו

ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת

ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה

ויחי שת חמש שנים ומאת שנה ויולד את אנוש

ויחי שת אחרי הולידו את אנוש שבע שנים ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות

ויהיו כל ימי שת שתים עשרה שנה ותשע מאות שנה וימת

ויהיו כל ימי אנוש חמש שנים ותשע מאות שנה וימת

ויהיו כל ימי קינן עשר שנים ותשע מאות שנה וימת

ויחי מהללאל חמש שנים וששים שנה ויולד את ירד

ויחי ירד שתים וששים שנה ומאת שנה ויולד את חנוך

ויהיו כל ימי ירד שתים וששים שנה ותשע מאות שנה וימת

ויחי מתושלח אחרי הולידו את למך שתים ושמונים שנה ושבע מאות שנה ויולד בנים ובנות

ויחי למך שתים ושמנים שנה ומאת שנה ויולד בן

צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה

ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה להחית אתך זכר ונקבה יהיו

מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו שנים מכל יבאו אליך להחיות

מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים איש ואשתו

שנים שנים באו אל נח אל התבה זכר ונקבה כאשר צוה אלהים את נח

ויבאו אל נח אל התבה שנים שנים מכל הבשר אשר בו רוח חיים

וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ

ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו

ולעבר ילד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן

ויחי ארפכשד אחרי הולידו את שלח שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות

ויחי שלח אחרי הולידו את עבר שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות

ויחי פלג אחרי הולידו את רעו תשע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות

ויחי רעו שתים ושלשים שנה ויולד את שרוג

ויחי רעו אחרי הולידו את שרוג שבע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות

ויהיו ימי תרח חמש שנים ומאתים שנה וימת תרח בחרן

וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן

שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר ושלש עשרה שנה מרדו

ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה

ואברם בן שמנים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברם

ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים

ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנים עשר נשיאם יוליד ונתתיו לגוי גדול

ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה

הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קרתי

וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת פן תספה בעון העיר

ויתמהמה ויחזקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר

ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנתיו

ותהרין שתי בנות לוט מאביהן

ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית

על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם

וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמרו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים

ויקח אברהם את עצי העלה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו

ויאמר אברהם אלהים יראה לו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו

ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה

ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם