נערים — 370

(concretely) a boy (as active), from the age of infancy to adolescence; by implication, a servant; also (by interch. of sex), a girl (of similar latitude in age)

מופעים בתנ״ך

9 ←

שמואל א 25:5

וישלח דוד עשרה נערים ויאמר דוד לנערים עלו כרמלה ובאתם אל נבל ושאלתם לו בשמי לשלום

שמואל ב 18:15

ויסבו עשרה נערים נשאי כלי יואב ויכו את אבשלום וימיתהו

מלכים ב 5:22

ויאמר שלום אדני שלחני לאמר הנה עתה זה באו אלי שני נערים מהר אפרים מבני הנביאים תנה נא להם ככר כסף ושתי חלפות בגדים

ישעיה 3:4

ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו בם

ישעיה 13:18

וקשתות נערים תרטשנה ופרי בטן לא ירחמו על בנים לא תחוס עינם

ישעיה 20:4

כן ינהג מלך אשור את שבי מצרים ואת גלות כוש נערים וזקנים ערום ויחף וחשופי שת ערות מצרים

מילים בעלות אותו ערך גמטריה (370)

an appellation, as amark or memorial of individuality

Perets, the name of two Israelites

צפר

370

Tsophar, a friend of Job

to rend, literally or figuratively

to reside or permanently stay

properly, to be slack or languid, i.e.

Kemosh, the god of the Moabites

the nape or back of the neck

לנצר

370

to guard, in a good sense

לספר

370

properly, to score with a mark as a tally or record, i.e.

Meshak, the Babylonian

to draw, used in a great variety of applications