ישובו — 324

to turn back (hence, away) transitively or intransitively, literally or figuratively (not necessarily with the idea of return to the starting point); generally to retreat; often adverbial, again

מופעים בתנ״ך

18 ←

בראשית 15:16

ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה

מלכים א 22:17

ויאמר ראיתי את כל ישראל נפצים אל ההרים כצאן אשר אין להם רעה ויאמר יהוה לא אדנים לאלה ישובו איש לביתו בשלום

ירמיה 22:27

ועל הארץ אשר הם מנשאים את נפשם לשוב שם שמה לא ישובו

ירמיה 31:8

הנני מביא אותם מארץ צפון וקבצתים מירכתי ארץ בם עור ופסח הרה וילדת יחדו קהל גדול ישובו הנה

ירמיה 36:3

אולי ישמעו בית יהודה את כל הרעה אשר אנכי חשב לעשות להם למען ישובו איש מדרכו הרעה וסלחתי לעונם ולחטאתם

ירמיה 44:14

ולא יהיה פליט ושריד לשארית יהודה הבאים לגור שם בארץ מצרים ולשוב ארץ יהודה אשר המה מנשאים את נפשם לשוב לשבת שם כי לא ישובו כי אם פלטים

מילים בעלות אותו ערך גמטריה (324)

Chushai, an Israelite

to hush or keep quiet

to arrange as a battle, a vineyard

beef cattle or an animal of the ox family of either gender

בקרבך

324

properly, the nearest part, i.e. the center, whether literal, figurative or adve

to smoke, i.e. turn into fragrance by fire

to tread out, i.e. squeeze

properly, to pale, i.e. by implication to be ashamed

ויבשו

324

properly, to pale, i.e. by implication to be ashamed