בלשונו — 394

the tongue (of man or animals), used literally (as the instrument of licking, eating, or speech), and figuratively (speech, an ingot, a fork of flame, a cove of water)

מופעים בתנ״ך

2 ←

שופטים 7:5

ויורד את העם אל המים ויאמר יהוה אל גדעון כל אשר ילק בלשונו מן המים כאשר ילק הכלב תציג אותו לבד וכל אשר יכרע על ברכיו לשתות

משלי 17:20

עקש לב לא ימצא טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה

מילים בעלות אותו ערך גמטריה (394)

to judge, i.e. pronounce sentence

ושפח

394

properly, to scrape out, but in certain peculiar senses

to judge, i.e. pronounce sentence

the breast of a woman or animal

to send away, for, or out

vessel used for washing hands

Jeshua, the name of ten Israelites, also of a place in Palestine

to seven oneself, i.e. swear

וישלחם

394

to send away, for, or out

ושלחים

394

Shilchim, a place in Palestine