לשונו — 392

the tongue (of man or animals), used literally (as the instrument of licking, eating, or speech), and figuratively (speech, an ingot, a fork of flame, a cove of water)

מופעים בתנ״ך

2 ←

תהלים 10:7

אלה פיהו מלא ומרמות ותך תחת לשונו עמל ואון

איוב 20:12

אם תמתיק בפיו רעה יכחידנה תחת לשונו

מילים בעלות אותו ערך גמטריה (392)

בקצר

392

to dock off, i.e. curtail

בשמן

392

grease, especially liquid

Joash, the name of two Israelites

ויושע

392

properly, to be open, wide or free, i.e.

ויעוש

392

Jeush, the name of an Edomite and of four Israelites

ויעשו

392

to do or make, in the broadest sense and widest application

וישוע

392

Jeshua, the name of ten Israelites, also of a place in Palestine

to place, put, appoint, make

ועשוי

392

to do or make, in the broadest sense and widest application

ורצוץ

392

to crack in pieces, literally or figuratively

something brought near the altar, i.e. a sacrificial present